פסק-דין בתיק ו"ע 22209-11-10

הועדה שמעה בקשב רב את העורר וקראה את ההצהרה שהגיש עם בקשתו מיום 3.7.01.

הועדה סבורה כי העורר הוכיח כל צורכן את טענותיו בדבר קיומן של עילות להכרה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים והכוונה בכך היא בפרט לשלושה אירועים:

האחד - הכאתו בידי חייל גרמני בעת שעמד בתור לקבלת לחם; השני - אירוע או אירועים שבמהלכם ירו לעברו חיילים גרמניים שהיו מוצבים בסמוך לבית המשפחה בעת שיצא לשחק מחוץ לבית; והשלישי - לקיחתו של אחיו הבכור עמוס ז"ל למחנה עבודה אל מול עיניו של העורר.

אמת, העדות שנשמעה היום וההצהרה שנכתבה אינן זהות זו לזו במאת האחוזים, כך למשל נפלו אי דיוקים בתיאור העניין של בריחתו של האח ממחנה עבודה וכן בסדר הזמנים שכל אחת מהעדויות מתארת.

ב"כ המשיבה הוסיפה והעלתה תהיות באשר למה ששמענו מפיו של העורר, והכוונה היא לכך שהוא שב ויצא מן הבית למרות שנחשף לאירועי ירי, לכך שנשלח לעמוד בתור ללחם על אף גילו הצעיר ועל אף שהיו בבית אחים מבוגרים ממנו ולכך שעניין ההפצצות והתקיפות לא נזכר בהצהרתו.

יחד עם זאת, הועדה סבורה כי אי דיוקים אלה בטלים ביחס לגרעין של האירועים שתיאר העורר ובפרט בעדותו בפני הועדה, שעשתה לועדה רושם אמין וכן.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים מהיום בשאלה משפטית בלבד.

<#4#>

ניתן והודע היום ב' אב תשע"א, 02/08/2011 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: טובה לוי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: